bit

bit
מפתח	בנק הפועלים
מחזור חיים	2016–הווה (כ־9 שנים)
מערכת הפעלה	אנדרואיד, iOS
קטגוריה	בנקאות
	https://www.bitpay.co.il/he

bit (בִּיט) היא אפליקציית תשלומים מבית בנק הפועלים, שבאמצעותה ניתן לשלם ולקבל תשלום. האפליקציה נתמכת במערכות ההפעלה אנדרואיד ו־iOS.

בפברואר 2021 אישר בנק ישראל ל־bit לשמש כארנק דיגיטלי^[1].

היסטוריה

האפליקציה, שפותחה על ידי בנק הפועלים, הושקה בדצמבר 2016, במטרה לספק ממשק לביצוע תשלומים באמצעות הטלפון החכם, תוך חיוב כרטיס האשראי של המשלם. בשלב הראשון האפליקציה אפשרה העברת כספים בין אנשים, ובהמשך נוספה האפשרות לבקשת תשלום. בשלב הבא נוספה האפשרות לאסוף כסף מקבוצת אנשים באמצעות בחירה באנשי קשר או על ידי שליחת קישור לווטסאפ^[2]. בהמשך, bit החלה לאפשר ללקוחותיה קבלת זיכויים מחברות ביטוח, קרנות פנסיה ושירותי בריאות, ישירות לחשבון הבנק. כמו כן, bit החלה לאפשר תשלום במגוון אתרים ואפליקציות. בנוסף, bit מאפשרת לעסקים ולעצמאים לקבל תשלום באמצעות האפליקציה^[3].

באוגוסט 2020 הודיע בנק הפועלים על פתיחת ה-API של היישומון לשימושם של מפתחים^[4], אך נכון לינואר 2022 הדבר לא יצא לפועל.

האפליקציה אפשרה חיוב של אותו כרטיס אשראי ממכשירי טלפון שונים. משתמשים התלוננו שיכולת זו מהווה פרצת אבטחה, ושבפועל נגנבו להם אלפי שקלים תוך שימוש בפרצה זו. הפרצה נובעת משום שגם מי שאינו בעל הכרטיס אך בידיו פרטי כרטיס האשראי יכול לחייב כרטיס אשראי זה. בנק הפועלים הודיע על סגירת אפשרות זו^[5].

לפי הערכה, עד מאי 2024 הגיעו הפסדי הבנק על אפליקציה זו למיליארד ש"ח^[6].

אופן התשלום

לאחר הקלדת פרטי התשלום על המשלם להזדהות באמצעות סיסמה בת ארבע ספרות. במהלך השנים נוספה האפשרות לזיהוי ביומטרי, באמצעות טביעת אצבע או זיהוי פנים. יכולת זו נועדה להקטין את מידת התלות בסיסמאות ולהגביר את האבטחה, אך גם לשפר את חוויית המשתמש. בנוסף, האפליקציה החלה לפתח מערכות לניטור הונאות בזמן אמת. יכולות אלו מבוססות על אלגוריתמים של למידת מכונה המנתחים דפוסי שימוש, התנהגות חריגה והעברות חשודות. המערכת מנסה לזהות בזמן אמת פעילות שאינה תואמת את דפוסי השימוש של המשתמשים ולהתריע בפני ניסיון גניבה או השתלטות על חשבון.

זיהוי מקבל התשלום נעשה לפי מספר הטלפון הסלולרי שלו, שגם בו מותקנת אפליקציית bit. לאחר שהמשלם סיים את העברת התשלום באמצעות האפליקציה, המוטב מקבל הודעה על התשלום שהועבר אליו, ועליו לאשר את קבלתו תוך שלושה ימים. את מספר הטלפון של המוטב ניתן לבחור מתוך רשימה של מוטבים קודמים, או להקליד מספר של מוטב חדש. מספר טלפון אינו כולל ספרת ביקורת, ולכן טעות בהקלדת המספר לא תזוהה על ידי האפליקציה, והכסף יועבר אל בעל המספר השגוי, שברצותו יקבל את הכסף שהועבר אליו וברצותו יתעלם מההעברה השגויה^[7].

העברת כספים באמצעות האפליקציה, כאשר היא מבוצעת בין משתמשים פרטיים, נעשית תוך חיוב כרטיס האשראי של המשלם, שמחויב במועד חיוב כרטיס האשראי, וקבלת הסכום באופן מידי בחשבונו של מקבל התשלום, המחויב בעמלת שורה (מלבד חשבונות בנק הפועלים הפטורים מעמלה)^[8]. להערכת העיתון TheMarker סבסוד זה, בדמות אשראי ללא ריבית, עלה לבנק הפועלים 250 מיליון ש"ח בארבע השנים הראשונות לפעולתו^[9]. בשנת 2022 פורסמו הערכות שהפעלת האפליקציה עולה לבנק הפועלים יותר מ-100 מיליון ש"ח בשנה^[10].

סכום ההעברה המצטבר מוגבל ל-3,600 ש"ח ליום ו-8,300 ש"ח לחודש.^[11] הסכום אותו ניתן לקבל בשנה קלנדרית באמצעות bit, בחשבון שאינו עסקי, לא יעלה על 50,000 ש"ח.

בשנת 2023 הושקה באפליקציה אפשרות לתשלום מרחוק בעמדות שירות עצמי, שתאפשר לילדים לבצע רכישות ללא כרטיס אשראי או מזומן^[12].

אימוץ טכנולוגיות תשלום בישראל בהקשר של ביט

חדירתן של אפליקציות תשלום דיגיטליות בישראל נחשבת לתהליך מהיר ביחס למדינות מערביות אחרות. מחקרים מצביעים על כך שהשילוב בין שיעור גבוה של שימוש בסמארטפונים, תשתיות בנקאיות מפותחות ונכונות ציבורית לאימוץ שירותים דיגיטליים יצר תשתית מוצקה להצלחת שירותים כמו ביט.^[13] לפי מחקר זה, אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו את התפשטות ביט היה הפער בין השוק הישראלי לבין השווקים הגלובליים מבחינת זמינות פתרונות תשלום מתקדמים: בעוד שבישראל טרם הוטמעו בהיקף משמעותי ארנקים דיגיטליים בינלאומיים כמו Apple Pay או Google Pay, האפליקציה המקומית מילאה את החלל והפכה לכלי שימושי כבר משנותיו הראשונות של שוק התשלומים הדיגיטליים.

אחד הממצאים המשמעותיים במחקרי אימוץ טכנולוגיה בישראל הוא האמון הגבוה במוסדות פיננסיים מקומיים. בנק הפועלים, כמפעיל השירות, נתפס כגורם יציב ואמין, דבר שהפחית את החשש משימוש בפלטפורמה מקוונת להעברת כספים. בנוסף, העובדה שהשירות לא חייב פתיחת חשבון בנק חדש או שינוי דרסטי בהרגלי התשלום, אפשרה למשתמשים לאמץ את האפליקציה מבלי להרגיש שינוי משמעותי בסיכון הפיננסי האישי.

השפעה חברתית ותרבותית

המעבר לתשלומים דיגיטליים באמצעות ביט יצר שינוי חברתי משמעותי, במיוחד בקרב צעירים. תופעות שהיו חלק מהמציאות הישראלית -כמו "מי חייב למי כסף" לאחר בילוי חברתי, חלוקת תשלומים בין שותפים לדירה או העברת כספים בין בני משפחה - הפכו לתהליכים פשוטים ומהירים. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן, האפליקציות הדיגיטליות בישראל שינו את אופן ההתנהלות החברתית של צעירים בכך שהסירו מבוכה, ויצרו שקיפות גבוהה יותר בין משתתפים בפעילות משותפת.^[14] המחקר מצא כי המשתמשים תופסים את העברת הכספים דרך אפליקציה כמהלך "ניטרלי" מבחינה חברתית, שאינו מעורר תחושת חוב לא נעים או לחץ חברתי, בניגוד להעברת כסף במזומן.

השפעה על העסקים הקטנים בישראל

אפליקציות התשלום בישראל - ובראשן ביט - שינו את הדרך שבה עסקים קטנים ובינוניים מתנהלים. עבור חלק גדול מהעסקים, ובעיקר עסקים ביתיים, נותני שירותים פרטיים ומכירה מזדמנת בשוקי רחוב, ביט הפכה לכלי עבודה מרכזי. מחקר שנערך בטכניון מצא כי כ‑47% מהעסקים הקטנים בישראל עושים שימוש קבוע באפליקציות תשלום, וכי ביט נתפסת ככלי יעיל במיוחד בזכות פשטות התפעול והעדר דמי ההקמה.^[15]

המחקר מצביע על כך שהשימוש בביט מאפשר לעסקים לנהל תהליכי גבייה מהירים יותר, להפחית תלות במזומן, ולהציג ללקוחות פתרון תשלום מקובל ונוח. מצד שני, הוא מדגיש את הקושי בניהול חשבונאי מדויק כאשר תנועות הכסף מתבצעות בין חשבונות פרטיים, ואת הפער ברגולציה לעומת מערכות סליקה מוסדרות. כתוצאה מכך, עסקים רבים עברו לשימוש בכלי “ביט לעסקים”, המאפשר ניהול מערכתי, קישור למערכת הנהלת חשבונות ושקיפות גבוהה יותר.

השוואה בינלאומית וייחוד השוק הישראלי

כאשר משווים את ישראל לשווקים אחרים, מתברר כי שיעורי השימוש באפליקציות להעברת כספים הם מהגבוהים בעולם. בשווקים רבים קיימות חלופות ותיקות כגון Venmo (אנ') ו‑CashApp (אנ') בארצות הברית או WeChat Pay (אנ') בסין.

עם זאת, תהליכי האימוץ בישראל מתאפיינים בדפוס ייחודי: אימוץ המוני, כמעט אוניברסלי, בתוך תקופה קצרה יחסית. הסיבה לכך נעוצה בחשיפה גבוהה לטכנולוגיות חדשות וברמת תחרות נמוכה יחסית בשוק הבנקאי, שמאפשרת לשחקן מרכזי אחד - כמו בנק הפועלים - להכתיב סטנדרטים אחידים לשוק שלם. לפי מחקרים בינלאומיים, ישראל מדורגת גבוה בחדשנות פיננסית, אך נמוך בכל הנוגע להתפתחות מערכות תשלום מקומיות עד לשנים האחרונות. ביט מילאה חלל זה והובילה את השוק.

תרומה לקידום תשלומים ללא מזומנים

חדירת האפליקציות הדיגיטליות בישראל תרמה לירידה ממשית בשימוש במזומנים. בעוד שב‑2015 מזומנים היוו כ‑60% מהתשלומים הקמעונאיים בישראל, ב‑2023 ירד השיעור ל‑35% בלבד - מגמה המיוחסת בין היתר לחדירת אפליקציות תשלום. מגמה זו מקלה על איתור הלבנות הון, מפחיתה עלויות ניהול מזומנים ומגדילה את השקיפות. עם זאת, יש הטוענים כי המעבר לעולם דיגיטלי יוצר תלות מוגברת בשירותי בנקאות ובטכנולוגיה, ומקשה על אוכלוסיות מבוגרות או בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה.

השפעת ביט על תחרות במערכת הבנקאית

הופעתה של ביט חייבה את הבנקים האחרים להגיב. בתוך זמן קצר פותחו אפליקציות מתחרות - פייבוקס של בנק דיסקונט ופיי של בנק לאומי - שאפשרו לשמור על רמת תחרותיות בשוק. תחרות זו תרמה להרחבת מגוון השירותים, להורדת חסמי שימוש ולפתיחת שוק התשלומים גם לשחקנים שאינם בנקים. במובן מסוים ביט שימשה זרז לרפורמות, שכן בנק ישראל זיהה את הפוטנציאל ואת האתגרים והחל לקדם מדיניות המאפשרת כניסה של שחקנים נוספים לתחום הפינטק. כתוצאה מכך, מספר חברות טכנולוגיה פיננסית קיבלו אישור לפעול בתחום, חלקן מציעות שירותי סליקה וחלקן מספקות תשתיות לתשלומים דיגיטליים. ניתן לראות מהלך דומה גם במדינות אחרות, שבהן אפליקציות תשלום דיגיטליות יצרו לחץ על המערכת הבנקאית להתייעל ולשפר את שירותיה.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ‏bit
הכירו את Bit: להעביר מזומן לנכד מהסמארטפון - בשלושה קליקים, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2016
עידן בן טובים, בלי ידיים: מעכשיו אפשר לשלם עם ביט בבתי עסק ללא הגבלה, באתר Geektime, ‏27.04.2020
מחקר שוק: יישומוני העברות P2P, באתר רשות התחרות, 21 ביולי 2021
מיכאל רוכוורגר, בנק ישראל מסייע לביט של הפועלים — וחוסך לבנק 100 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2022

הערות שוליים

^ עירית אבישר, בנק ישראל מאשר לביט להפוך לארנק דיגיטלי, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2021
^ פרסומי אפליקציית bit של בנק הפועלים מרחיבה את שירותיה, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2017
^ עסקים קטנים ועצמאים יוכלו לקבל תשלום ללא תקרה שנתית באפליקציית bit‏, באתר גלובס, 27 באפריל 2020
^ פרסום ראשון: בנק הפועלים יפתח את ה-API של ביט לכל המפתחים, באתר Geektime
^ דנה ירקצי, משתמשים בביט טוענים: החשבון נפרץ וגנבו לנו כסף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2021;
שירה יום טוב, עוקץ הענק בביט: האם זה המהלך שיעצור את הגל?, באתר אייס, 10 באוקטובר 2021
^ מיכאל רוכוורגר, אסא ששון, ביט הפסידה יותר מפייבוקס, אך שולטת בשוק. מי תצליח לשנות כיוון?, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2024
^ ג'ניה וולינסקי, נגעת-נסעת: מה קורה אם העברתם כסף בביט וטעיתם בהקלדת המספר?, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2021
^ שרון קנובליך, כך לא תשלמו עמלות באפליקציות התשלומים, באתר מאקו, 9 באפריל 2021
^ מיכאל רוכוורגר, הפועלים בוחן מהלך דרמטי באמצעות ביט - ומעורר דאגה בשוק, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2021
^ מיכאל רוכוורגר, בנק ישראל מסייע לביט של הפועלים — וחוסך לבנק 100 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2022;
רועי ברגמן ועירית אבישר, ביט תגבה עמלה גם על תשלומים שמקבלים עסקים קטנים, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2022
^ שאלות ותשובות | bit, באתר www.bitpay.co.il
^ אפליקציית bit מציעה שירות חדש: כך תוכלו לשלם בקרוב, באתר אייס, 8 ביוני 2023
^ Rosenfeld, A. & Kraus, S. (2022). Mobile Payment Adoption in Israel: Behavioral, Cultural and Technological Factors. Journal of Financial Services Marketing, 27(3),155 170
^ Trabelsi, S. (2021). Digital Payment Practices and Social Behavior in Israel. Israel Studies Review, 36(1), 92–108
^ Haviv, O. & Mizrachi, D. (2020). Digital Payment Integration in Small Businesses: The Israeli Case. Technion Working Paper Series, 14, 1–22.

[1] עירית אבישר, בנק ישראל מאשר לביט להפוך לארנק דיגיטלי, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2021

[2] פרסומי אפליקציית bit של בנק הפועלים מרחיבה את שירותיה, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2017

[3] עסקים קטנים ועצמאים יוכלו לקבל תשלום ללא תקרה שנתית באפליקציית bit‏, באתר גלובס, 27 באפריל 2020

[4] פרסום ראשון: בנק הפועלים יפתח את ה-API של ביט לכל המפתחים, באתר Geektime

[5] דנה ירקצי, משתמשים בביט טוענים: החשבון נפרץ וגנבו לנו כסף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2021;
שירה יום טוב, עוקץ הענק בביט: האם זה המהלך שיעצור את הגל?, באתר אייס, 10 באוקטובר 2021

[6] מיכאל רוכוורגר, אסא ששון, ביט הפסידה יותר מפייבוקס, אך שולטת בשוק. מי תצליח לשנות כיוון?, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2024

[7] ג'ניה וולינסקי, נגעת-נסעת: מה קורה אם העברתם כסף בביט וטעיתם בהקלדת המספר?, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2021

[8] שרון קנובליך, כך לא תשלמו עמלות באפליקציות התשלומים, באתר מאקו, 9 באפריל 2021

[9] מיכאל רוכוורגר, הפועלים בוחן מהלך דרמטי באמצעות ביט - ומעורר דאגה בשוק, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2021

[10] מיכאל רוכוורגר, בנק ישראל מסייע לביט של הפועלים — וחוסך לבנק 100 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2022;
רועי ברגמן ועירית אבישר, ביט תגבה עמלה גם על תשלומים שמקבלים עסקים קטנים, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2022

[11] שאלות ותשובות | bit, באתר www.bitpay.co.il

[12] אפליקציית bit מציעה שירות חדש: כך תוכלו לשלם בקרוב, באתר אייס, 8 ביוני 2023

[13] Rosenfeld, A. & Kraus, S. (2022). Mobile Payment Adoption in Israel: Behavioral, Cultural and Technological Factors. Journal of Financial Services Marketing, 27(3),155 170

[14] Trabelsi, S. (2021). Digital Payment Practices and Social Behavior in Israel. Israel Studies Review, 36(1), 92–108

[15] Haviv, O. & Mizrachi, D. (2020). Digital Payment Integration in Small Businesses: The Israeli Case. Technion Working Paper Series, 14, 1–22.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]